עוד תרגום
מתוך: הקיץ הגרוע בחיי
הקיץ שעבר היה הגרוע בחיי עד כה. ליידי מתה וביום שקברנו אותה מיכה נכנס לחדר שלי באמצע הלילה. אבל הסיבה שבגללה הקיץ הזה נהיה כל כך גרוע, קרתה לקראת סופו, אחרי שאניה ואני נהיינו החברות הכי טובות.
העור שלה כבר היה בצבע שמנת, והמבטא שלה פחות חזק. לפעמים היא צחקה יותר מדי כשהבנים היו בסביבה, אבל חברות הן חברות, ומי שיש לה יותר מדי ביקורת, תישאר בסוף לבד.
בדיוק עברנו לגור בבית החדש שלנו בבית הספר התיכון. בית הספר נמצא מחוץ לגדר המערכת מול בריכת השחייה. לאניה ולי חדר שינה משותף. שבוע לפני תחילת הלימודים היא שאלה אותי אם ארצה שנחליף סודות. מיד חשבתי על הסוד-של-מיכה, אבל לא יכולתי להגיד לה, קשה לי מדי לדבר על זה. אחר כך חשבתי שאולי אספר לה על ג’וש. זאת האהבה הנכזבת שלי, הוא אף פעם לא מדבר אלי, מלבד הפעמים שבהם הוא מצטרף לקינטורים של תומי.
תומי הוא אידיוט מוחלט, שחייב להשוויץ כשג’וש בסביבה, כן, הוא ממש סוגד לו. לפעמים אני שוכחת מהאהבה שיש לי לג’וש אפילו ליומיים רצופים. אבל אז אני רואה אותו, ושוב אני מרגישה אותו לוחץ לי על החזה, והגרון שלי נחנק. אם אשתף אותו, האם זה יקל עלי את העומס? אם אצליח לבטא את שמו, האם זה יסלק אותו מהקרביים שלי, מקום שם הוא מתצפת על הנשמה שלי כמו עוף דורס?
(תרגום: הדס להב)